לאחר נסיגת האויב, מציג נחמיה את המצב בפני ההנהגה והעם ומסביר להם כי הַמְּלָאכָה הַרְבֵּה וּרְחָבָה, שכן עבודת הבנייה גדולה ופרושה על פני שטח נרחב. בשל היקף העבודה, העובדים אינם יכולים להישאר יחד, אלא נאלצים להיות פזורים ונִפְרָדִים עַל־הַחוֹמָה, כשכל אחד חוזר לחלק שעליו הופקד. כתוצאה מפיזור זה הבונים רְחוֹקִים אִישׁ מֵאָחִיו מרחק כה רב, עד שאינם יכולים לראות או לשמוע זה את חברו. נתק זה מונע מהם לדעת מה מתרחש בעמדות האחרות, ומעורר את ההכרח ביצירת מנגנון התרעה וכינוס, כדוגמת תקיעה בשופר, כדי להתגבר על המרחק.
נחמיה, פרק ד׳, פסוק י״ג
וָאֹמַ֞ר אֶל־הַחֹרִ֤ים וְאֶל־הַסְּגָנִים֙ וְאֶל־יֶ֣תֶר הָעָ֔ם הַמְּלָאכָ֥ה הַרְבֵּ֖ה וּרְחָבָ֑ה וַאֲנַ֗חְנוּ נִפְרָדִים֙ עַל־הַ֣חוֹמָ֔ה רְחוֹקִ֖ים אִ֥ישׁ מֵאָחִֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.