בשעת סכנה מול אויב מתקרב, נחמיה בוחן את מערכי ההגנה ומבין כי הגיעה העת לחזק את רוח העם. וָאֵרֶא וָאָקוּם, הוא קם כדי להזהיר את הציבור ולעודד אותו לצאת למערכה, ופונה תחילה אל המנהיגים: הַחֹרִים שהם האצילים שמעמדם הרם מסומל בצבע הלבן, וְאֶל־הַסְּגָנִים שהם הפקידים הגבוהים, ורק לאחר מכן וְאֶל־יֶתֶר הָעָם. נחמיה קורא להם שלא לפחד, ובאמירתו זְכֹרוּ הוא מנחה אותם לפנות בפועל אל ה' ולבקש את עזרתו. לבסוף הוא מבהיר כי עליהם להילחם עַל־אֲחֵיכֶם, כלומר לצאת לקרב למען בני משפחותיהם ובתיהם.
נחמיה, פרק ד׳, פסוק ח׳
וָאֵ֣רֶא וָאָק֗וּם וָאֹמַ֞ר אֶל־הַחֹרִ֤ים וְאֶל־הַסְּגָנִים֙ וְאֶל־יֶ֣תֶר הָעָ֔ם אַל־תִּֽירְא֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם אֶת־אֲדֹנָ֞י הַגָּד֤וֹל וְהַנּוֹרָא֙ זְכֹ֔רוּ וְהִֽלָּחֲמ֗וּ עַל־אֲחֵיכֶם֙ בְּנֵיכֶ֣ם וּבְנֹתֵיכֶ֔ם נְשֵׁיכֶ֖ם וּבָתֵּיכֶֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.