נחמיה, פרק ד׳, פסוק ט׳

Nehemiah 4:9Sefaria

וַיְהִ֞י כַּֽאֲשֶׁר־שָׁמְע֤וּ אוֹיְבֵ֙ינוּ֙ כִּי־נ֣וֹדַֽע לָ֔נוּ וַיָּ֥פֶר הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־עֲצָתָ֑ם (ונשוב) [וַנָּ֤שׇׁב] כֻּלָּ֙נוּ֙ אֶל־הַ֣חוֹמָ֔ה אִ֖ישׁ אֶל־מְלַאכְתּֽוֹ׃

אבדן גורם ההפתעה של האויב מוביל לקריסת תכנית ההתקפה שלו, ומאפשר לבוני ירושלים לשוב לעבודתם. כאשר האויבים מבינים שכוונתם נחשפה, הם נסוגים ללא קרב.

הפרשנים מסכימים כי המילים כִּי נוֹדַע לָנוּ מתייחסות לכך שמזימת האויבים לערוך מתקפת פתע התגלתה לבוני החומה, ובעקבות זאת הם נערכו כראוי להתגוננות. האויבים הבינו שסודם נחשף כאשר ראו את העם מוכן וערוך לקרב [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].

כתוצאה ממוכנות זו, וַיָּפֶר הָאֱלֹהִים אֶת עֲצָתָם. ה' ביטל את תכניתם של האויבים, שכן משעה שהבינו כי לא יוכלו להפתיע את הבונים, הם זנחו את כוונתם להילחם ולהשבית את מלאכת הבנייה, ונסוגו לאחור מבלי להתחיל בקרב כלל [רלב"ג, מצודת דוד, מלבי"ם].

בעקבות הסרת האיום, הכתוב מציין: וַנָּשָׁב כֻּלָּנוּ אֶל הַחוֹמָה אִישׁ אֶל מְלַאכְתּוֹ. המילה נכתבת במקור כ"ונשוב" אך מסורת הקריאה היא וַנָּשָׁב [מנחת שי]. לאחר שהבונים שמעו וראו כי האויבים ויתרו על ההתקפה והסכנה חלפה, הם עזבו את המקום שבו התאספו יחד לקראת המלחמה, וחזרו איש איש לתפקידו המקורי בבניית החומה [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.