התקדמות שיקום ירושלים וביצור חומותיה מעוררת תגובה קשה מצד העמים השכנים. כאשר סנבלט, טוביה ושאר יושבי האזור שומעים על חיזוק העיר, הם מתמלאים בכעס רב. מבחינת קריאת הפסוק, יש לציין כי השם סַנְבַלַּט נהגה ללא דגש באות נו"ן [מנחת שי].
רוב הפרשנים מסכימים כי משמעות המילה אֲרוּכָה היא רפואה, תחבושת ותרופה. השימוש במונח זה ביחס לחומה הוא מטאפורה; המונח, שמתאר במקור איחוי של עצם שנשברה לשניים, הושאל כאן כדי לתאר את בנייתה וחיזוקה של החומה ההרוסה [מצודות, מלבי"ם]. לעומת גישה זו, יש המפרשים את הביטוי עָלְתָה אֲרוּכָה לא מלשון רפואה, אלא מלשון אריכות ימים [אבן עזרא].
באשר למילים הַפְּרֻצִים לְהִסָּתֵם (כאשר במילה הֵחֵלּוּ יש להדגיש את האות למ"ד [מנחת שי]), הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שהכוונה למקומות הפיזיים בחומה שהיו שבורים, והפרצות שבהם החלו להיסתם ולבוא על תיקונן. מנגד, יש המציעים פירוש המתמקד בתושבים ולא באבנים: המילה הַפְּרֻצִים מתייחסת לאנשי העיר עצמם. עד כה, בהיעדר חומה, התושבים היו חשופים ופרוצים לסכנות, וכעת, עם התקדמות הבנייה, הם הפכו למוגנים וסגורים בתוך עירם [רש"י].