בוני חומת ירושלים מתמודדים עם לחצים חיצוניים ולעג, אך ממשיכים במשימתם בנחישות. התקדמות העבודה הופכת את ההריסות המנותקות למבנה מחובר, דבר שמעצים את המוטיבציה של העושים במלאכה.
ההכרזה וַנִּבְנֶה אֶת הַחוֹמָה באה להדגיש כי למרות כל דברי הכעס והזלזול מצד האויבים, הבונים לא נטשו את משמרתם ואת מלאכת הבניין [מצודת דוד]. לא זו בלבד שהעבודה לא הופסקה, אלא ששום פחד או עצלות לא חדרו לליבותיהם של העובדים [מלבי"ם].
הפרשנים מסכימים כי המילה וַתִּקָּשֵׁר מבטאת חיבור ודביקות. כל עוד היו בחומה פרצות, חלקיה היו מנותקים זה מזה. אולם, ככל שהתקדמה העבודה וקבוצות הבונים השונות סתמו את הפרצות, התחברו קטעי הבנייה השונים והחומה הפכה למבנה אחד רציף.
פעולת חיבור זו נעשתה עַד חֶצְיָהּ, כלומר עד למחצית מגובהה המתוכנן של החומה [ביאור שטיינזלץ, מצודת דוד]. יש המציינים כי אף שמוקדם יותר תואר בניין החומה כולה באופן כללי, כאן הכתוב מתעכב כדי לתאר את השלבים וההתרחשויות שאירעו במהלך תהליך הבנייה עצמו [מצודת דוד].
להתקדמות הפיזית הייתה השפעה נפשית ישירה על הבונים, וכך וַיְהִי לֵב לָעָם לַעֲשׂוֹת. כאשר ראו העם שהחומה נקשרה ונבנתה עד לחצייה, הם התמלאו בשמחה ובהתלהבות, וליבם היה להוט ונמשך להמשיך ולהשלים את מלאכת הבניין [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].