מלאכת שיקום חומת ירושלים נמשכת לאורך הצד המערבי, מצפון לדרום, באזור שבין שער התנורים לשער הגיא [מלבי"ם]. על מקטע זה הופקד שַׁלּוּם, אשר כיהן כשר על החצי השני של מחוז ירושלים [ביאור שטיינזלץ].
לגבי זהותו, הצירוף בֶּן־הַלּוֹחֵשׁ מתפרש בכמה דרכים. מבחינה מקצועית, ייתכן שהיה רופא שנהג לרפא אנשים באמצעות לחשים [ר' סעדיה גאון]. מבחינה לשונית, הוספת ה"א הידיעה מעידה כי מדובר בשם תואר או כינוי ולא בשם עצם פרטי [אבן עזרא], אם כי יש הסבורים שהאות ה"א היא חלק בלתי נפרד משמו המקורי [מלבי"ם].
סיומו של הפסוק, בביטוי הוּא וּבְנוֹתָיו, מעורר עניין רב ומוסבר במספר גישות. הגישה הפשטנית גורסת כי בנותיו של שלום השתתפו עמו יחד באופן פעיל במלאכת הבנייה והחיזוק של החומה [רש"י, מצודת דוד, רלב"ג]. מנגד, קיימת דעה שלפיה לשלום לא היו בנים, ובנותיו, שהיו נשים עשירות ומכובדות, לא בנו את החומה במו ידיהן אלא סייעו בתרומות כספיות ושלחו את בני משפחותיהן לעבודות הבנייה [ביאור שטיינזלץ]. פרשנות שונה לחלוטין מציעה כי המילה "בנותיו" כלל אינה מתייחסת לבנותיו הביולוגיות של שלום, אלא מוסבת על המילה "פלך", כלומר תושבי ערי הבת והכפרים הסמוכים לירושלים, כפי שנהוג היה להגדיר את סביבותיהן של ערים גדולות [רלב"ג].