מבצע בניית שערי העיר דרש השקעה רבה ואומנות מיוחדת, שכן מדובר במלאכה מורכבת בהרבה מאשר הקמת חומה רגילה [ביאור שטיינזלץ]. המלאכה על שער הדגים, שהוא פשוט שמו של שער זה [רש"י], הוטלה על בני הסנאה, משפחה משבט בנימין [ביאור שטיינזלץ]. יש לציין כי האות סמ"ך במילה הסנאה נהגית עם דגש [מנחת שי].
השימוש בפועל בָּנוּ מצביע על כך שבאזור זה החומה נפלה לחלוטין והיה צורך לבנות הכול מחדש מהיסוד, בניגוד למקומות אחרים שבהם הכתוב משתמש במילה "החזיק", המעידה על שיפוץ וסתימת פרצות בחומה ישנה וקיימת [מלבי"ם].
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהפועל קֵרוּהוּ משמעו שהבונים הניחו קורות עץ ויצרו תקרה מעל השער [רש"י, אבן עזרא, מצודת דוד]. עם זאת, יש המרחיבים ומסבירים כי הבונים הקימו מעין אולם מקורה בחזית השער, שנועד לשמש מחסה מפני גשם וסערה עבור האנשים היושבים שם [רלב"ג]. מבחינה דקדוקית, המילה קֵרוּהוּ מנוקדת בצירה תחת האות קו"ף במקום בחיריק, בשל השפעת האות רי"ש שבאה אחריה [רש"י].
לאחר הקמת המבנה הפיזי, הציבו הבונים את הדלתות והתקינו את אמצעי הנעילה. מַנְעוּלָיו הם הכלים והמסגרות שבאמצעותם סוגרים ונועלים את הדלתות [רש"י, ר' סעדיה גאון, רלב"ג, מצודת דוד]. כדי להבטיח אטימה מוחלטת התקינו גם את וּבְרִיחָיו, שהם מוטות ארוכים המושחלים מאחורי הדלתות, מצד אחד של השער לצדו השני לכל רוחב הדלת, במטרה לחזק את הסגירה ולמנוע את פתיחת השער מבחוץ [רלב"ג, מצודת דוד].