חלק מבוני חומת ירושלים נשאו בתפקידי הנהגה רשמיים, ובהם רפיה בן חור שהיה בעל סמכות שלטונית בעיר. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה פֶּלֶךְ משמעותה מחוז או חבל ארץ. פירוש זה נשען על תרגומים קדומים למקרא, שבהם מילים המציינות אזורים ונפות מתורגמות כ"פלך" [מצודת ציון, אבן עזרא]. לפיכך, התואר שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ יְרוּשָׁלִָם מורה על כך שרפיה היה ממונה על חצי ממחוז ירושלים [רלב"ג, מצודת דוד]. היקף תפקידו היה מוגבל באופן יחסי, משום שאוכלוסיית העיר באותה תקופה לא הייתה גדולה [ביאור שטיינזלץ].
מנגד, יש המפרשים את המילה פֶּלֶךְ לא כחלוקה גיאוגרפית של השטח, אלא כמונח המבטא שררה, שלטון ומלכות. לפי תפיסה זו, רפיה היה השר הממונה על חצי מהעם שהתגורר בירושלים [רש"י]. פירוש ייחודי נוסף מציע כי המונח מתייחס לחצי מקרן זווית, כלומר אזור של פינה מסוימת בעיר [ר' סעדיה גאון].