מבצע שיקום חומות ירושלים מגיע בחלק זה לאזור אסטרטגי במזרח העיר, סמוך למתחם המלכותי. פועל הבניין, הלוא הוא פועל ה"החזקה" והתיקון מהפסוק הקודם, ממשיך לחול גם כאן על הבונים המוזכרים [מלבי"ם].
הבנייה בחלקה הראשון של הפסוק מבוצעת על ידי פלל בן אוזי, אשר החל לבנות מִנֶּגֶד הַמִּקְצוֹעַ, כלומר ממול לזווית החומה [מצודת דוד]. באזור זה שכן במזרח בית המלך [מלבי"ם], אשר עמד באזור הגבוה של ההר [מצודת דוד]. עבודתו של פלל התמקדה בבנייה מול וְהַמִּגְדָּל הַיּוֹצֵא, שהיה מגדל אשר בלט החוצה מתוך החומה הפנימית [רש"י].
מגדל זה יצא מתוך מבנה בית המלך והיה שייך לַחֲצַר הַמַּטָּרָה. הפרשנים מסכימים כי צירוף מילים זה מתאר את בית משמר האסורים, מעין בית מעצר פנימי שהיה ממוקם בתוך מתחם הארמון [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ, מלבי"ם]. נראה כי מבנה הכלא עצמו לא נהרס בחורבן, ולכן עבודת השיקום כעת הייתה בניית החומה שכנגדו [ביאור שטיינזלץ]. יש להבחין בין חצר מטרה זו, הסמוכה לארמון המלך, לבין "שער המטרה" המוזכר בהמשך הספר, שהיה סמוך לבית המקדש [מלבי"ם].
הפסוק נחתם במילים אַחֲרָיו פְּדָיָה בֶן־פַּרְעֹשׁ. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שפדיה פשוט המשיך והחזיק בבניית החומה בנקודה שבה סיים פלל [מצודת דוד, מלבי"ם]. עם זאת, מנגד ישנה גישה הקושרת מילים אלו לפסוק הבא, ולפיה פדיה חבר לנתינים שישבו באזור הגבוה של העיר, ויחד הם בנו את החומה בצד המזרחי מול המגדל ועד לאזור שער המים [רלב"ג].