מפעל בניית חומות ירושלים נפתח ביוזמה ייחודית המשלבת עשייה פיזית ורוחנית, בהנהגת הכהן הגדול ואחיו הכהנים. הם לוקחים על עצמם את שיקום החלק הראשון של החומה, ומעניקים למלאכת הבנייה מעמד של קדושה.
שַׁעַר הַצֹּאן היה שם המקום הידוע והמוכר באותה תקופה [רש"י, מצודת ציון]. שער זה מוקם באמצע החומה המזרחית, ממש מול בית ה' [מלבי"ם]. שמו ניתן לו משום שדרכו היו מכניסים את הצאן המיועד להקרבת קרבנות במקדש [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ], ובפרט את הבכורות ושאר צאן הקדשים [ר' סעדיה גאון].
הכהנים לא רק בנו את השער, אלא נאמר עליהם כי הֵמָּה קִדְּשׁוּהוּ. ביטוי זה זוכה למספר פירושים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהם קידשו את השער באמירה וסיפחו אותו לקדושת העיר ירושלים, ובכך העניקו לו מעלה גדולה ורוממות [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ, אבן עזרא]. קדושה זו נבעה מהיותו של השער מכוון נגד המקדש [מלבי"ם] ומהעובדה שדרכו עברו קרבנות קדושים, וזאת בניגוד לשאר שערי העיר שעליהם נאמר רק שסככו אותם בקורות [ר' סעדיה גאון]. מנגד, יש המפרשים את המונח התקדשות במשמעות מעשית של הכנה ותיקון: הכהנים הכינו את השער לשימוש בכך שבנו את החומה מימינו ומשמאלו והעמידו את דַּלְתֹתָיו [רלב"ג].
מכאן המשיכו הכהנים לבנות את החומה צפונה וְעַד מִגְדַּל הַמֵּאָה והמשיכו לקדש את החומה עד מִגְדַּל חֲנַנְאֵל [מצודת דוד, מלבי"ם]. "מגדל המאה" היה שמו המוכר של המקום [רש"י]. מבחינה היסטורית, ייתכן שזהו מגדל שנבנה עוד בימי מלכי יהודה ויועד למגוריהם של מאה אנשים מסוימים [רלב"ג]. פירוש ייחודי אחר רואה בשם זה רמז לבית הכנסת הגדול בירושלים, שנקרא כך משום שהיו עונים בו מאה פעמים "אמן" בכל יום [ר' סעדיה גאון].