מלאכת שיקום חומת ירושלים דרשה מאמץ משותף, כאשר אנשים שונים לקחו על עצמם אחריות לבניית מקטעים מוגדרים. לעיתים, בונים מסורים לא הסתפקו בחלק אחד, אלא שבו ולקחו על עצמם שיפוץ של חלקים נוספים בחומה.
כזה היה מרמות בן אוריה, אשר בנה מִדָּה שֵׁנִית, כלומר מידה או חלקה נוספת של בנייה [ביאור שטיינזלץ, מלבי"ם]. מרמות כבר הוזכר קודם לכן כמי שהחזיק ושיפץ קטע בחומה, וכעת הוא חוזר ובונה מקטע נוסף [מצודת דוד, מלבי"ם]. אורך המקטע החדש שלקח על עצמו תאם למידת החומה שבנה ברוך, שהוזכר לפניו [מצודת דוד].
מיקומו של קטע החומה ששיפץ מרמות מוגדר לפי מידות ביתו של אלישיב הכהן הגדול. הבנייה נמשכה מִפֶּתַח בֵּית אֶלְיָשִׁיב וְעַד תַּכְלִית בֵּית אֶלְיָשִׁיב. הפרשנים מסכימים כי משמעות המילה תַּכְלִית היא קצה או סוף [רב סעדיה גאון, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. ביתו של אלישיב היה מבנה גדול שעמד ככל הנראה בסמוך לחומה. מרמות בנה את בניינו ממש מנגד, כך שקטע החומה ששיפץ הקביל לכל אורכו של הבית, החל מפתח הבית ועד לקצהו האחרון [רש"י, ביאור שטיינזלץ].