מלאכת שיקום חומת ירושלים מתקדמת דרומה, ועוברת דרך ציוני דרך היסטוריים, אסטרטגיים ורוחניים בעיר. הבנייה בחלק זה הונהגה על ידי נחמיה בן עזבוק, שר חצי פלך בֵּית־צוּר, שהוא שמו של מקום [רש"י].
החומה, שהייתה כפולה באזור זה, נבנתה עַד־נֶגֶד קִבְרֵי דָוִיד, כלומר מול מקום קבורתם של בני בית דוד שניצב במרום הר ציון [שטיינזלץ, מלבי"ם]. משם והלאה המשיכה הבנייה וְעַד הַבְּרֵכָה הָעֲשׂוּיָה [מצודת דוד]. הפרשנים נחלקים לגבי מהותה של בריכה זו: יש המפרשים כי מדובר בבריכה עשויה בידי אדם שהביאו אליה מים [שטיינזלץ, מצודת דוד], ויש המבארים כי זוהי בריכה שנעשתה רק בשלב מאוחר יותר, כמקווה מים בגיא בן הינום בין שתי החומות [ר' סעדיה גאון, מלבי"ם].
היעד הבא של קטע חומה זה הוא וְעַד בֵּית הַגִּבֹּרִים, מילה הכתובה במקרא בכתיב חסר, ללא האות וי"ו [מנחת שי]. יש הסבורים כי הבנייה התפצלה, כך שצד אחד הגיע אל הבריכה והצד האחר הגיע אל הבית הזה [רלב"ג, שטיינזלץ]. באשר לזהות המקום, הגישה המרכזית רואה בו מבנה שבו היו יושבים ומתקבצים גיבורי המלחמה של דוד, בסמוך למקום אחסון כלי הנשק [רלב"ג, מלבי"ם]. לעומת זאת, גישה פרשנית שונה מזהה את המקום כמשכנה של הסנהדרין, שחבריה נחשבו לגיבורים בתורה [ר' סעדיה גאון].