מלאכת שיקום חומת ירושלים חולקה בין הבונים השונים, כאשר לעיתים ניכר קשר אישי וגיאוגרפי בין הבונה לחלקת החומה שבאחריותו. הפסוק מציין את עבודתו של יְדָיָה בֶן־חֲרוּמַף, כאשר המילה "חרומף" משמשת או כשם פרטי, או ככינוי לאדם שאפו שקוע מעט [ביאור שטיינזלץ].
לגבי תיאור מיקום עבודתו של ידיה, וְנֶגֶד בֵּיתוֹ, מבחינה תחבירית חסרה כאן המילה "החזיק", והכוונה המלאה היא שהוא החזיק ושיפץ גם מול ביתו [אבן עזרא]. הפרשנים מציגים שתי גישות להבנת היקף עבודתו במקום זה. גישה אחת מבארת שחלקו בבניית החומה פשוט נפל בסמוך למקום מגוריו, ולכן בנה שם [רש"י]. לעומת זאת, גישה אחרת מבינה כי מדובר בתוספת מאמץ מצידו: מעבר לחלק החומה ששיפץ בסמוך לבונים האחרים שהוזכרו לפניו, הוא הגדיל לעשות והוסיף לבנות גם את מקטע החומה הממוקם בדיוק מול ביתו [מצודת דוד, מלבי"ם].
לאחר מכן ממשיכה שרשרת הבונים לאורך החומה, ומיד בסמוך לידיה, וְעַל־יָדוֹ, עבד והחזיק בחומה חַטּוּשׁ בֶּן־חֲשַׁבְנְיָה [ביאור שטיינזלץ].