תגובתו של סנבלט לבניין החומה מתפתחת בהדרגה, החל מתחושה פנימית קשה ועד לביטוי חיצוני של זלזול. הפרשנים מסכימים כי ישנה הבחנה ברורה בין הפעלים השונים בפסוק המתארים את זעמו, המייצגים תהליך של הסלמה.
בתחילה נאמר וַיִּחַר לוֹ, המבטא כעס פנימי ומועקה שבלב על כך שהדבר היה רע בעיניו, תחושה עמוקה שאף עשויה להתבטא בשינוי צבע פניו של האדם [מלבי"ם]. לאחר מכן, הכתוב ממשיך למילים וַיִּכְעַס הַרְבֵּה, המציינות את יציאת הכעס מן הכוח אל הפועל, כאשר סנבלט החל להראות ולגלות את זעמו כלפי חוץ. התפרצות גלויה זו הובילה לבסוף אל השלב המעשי, וַיַּלְעֵג, שבו פנה ללעוג ליהודים בפועל [מלבי"ם].