מלאכת שיקום חומות ירושלים דרשה תיאום מדויק ומאמץ רב, תוך שילוב כוחות של מתנדבים שלקחו על עצמם את בניית המקטעים השונים, לעיתים באזורים בעלי חשיבות אסטרטגית וצבאית.
הביטוי מִדָּה שֵׁנִית מתפרש בשתי דרכים עיקריות. יש המבארים כי עזר בן ישוע התנדב לבנות חלק נוסף בחומה, לאחר שכבר סיים את חלקו הראשון במקום אחר [ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, פרשנים אחרים מסבירים כי הכוונה היא למידות המקטע עצמו, כלומר שעזר בנה מקטע שווה בגודלו למידה שבנה האדם שקדם לו [רלב"ג, מצודת דוד].
מיקומו של מקטע זה מתואר במילים מִנֶּגֶד עֲלֹת הַנֶּשֶׁק. בעוד שיש מי שרואה בכך רק ציון שם של מקום שמשמעותו קצה [אבן עזרא], רוב הפרשנים מסכימים כי מדובר בנקודת ציון פיזית מובהקת הקשורה לכלי מלחמה. תחילת הבנייה של עזר הייתה מול מבנה או מעלה מיוחד ששימש כבית נשק [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. זהו המקום שאליו היו הגיבורים עולים כדי לקחת את ציודם [רש"י], ושם היו מאחסנים ומצניעים את כלי המלחמה. טעם מעניין להצנעת הנשק דווקא במקום זה מובא על ידי אחד הפרשנים, המסביר כי הנכנסים לירושלים הקפידו שלא להיכנס לעיר כשהם חמושים, כדי לקיים הלכה למעשה את ההבטחה המקראית "וחרב לא תעבור בארצכם" [ר' סעדיה גאון]. גישה שונה מעט מציעה כי לא מדובר רק במחסן, אלא במקום שבו היו מייצרים ומכינים את כלי הנשק [רלב"ג].
המבנה הצבאי הזה עמד בסמוך אל הַמִּקְצֹעַ. הפרשנים מסכימים כי משמעות מילה זו היא קרן זווית ופינה בחומה, שבה ניצב בית הנשק.