מלאכת שיקום חומת ירושלים נמשכת ומתקרבת לנקודת הסיום שלה, תוך ציון בעלי מלאכה ואתרים מרכזיים בעיר. בפתיחת הדברים, המילה הכתובה היא אחרי, אך קוראים אותה אַחֲרָיו [מנחת שי].
הבונה בחלק זה הוא מלכיה בֶּן־הַצֹּרְפִי. שם זה מעיד על אומנותו כצורף [רש"י, רלב"ג], כאשר האות יו"ד בסוף המילה היא תוספת לשונית, או לחלופין המילה חסרה את האות מ"ם בסופה [רלב"ג].
מלכיה החזיק בבנייה עד בֵּית הַנְּתִינִים וְהָרֹכְלִים. הָרֹכְלִים מפורשים כסוחרים [רס"ג], ויש המדייקים שמדובר ספציפית בסוחרי בשמים [מצודת ציון]. משם והלאה נמשכה הבנייה עד נֶגֶד (מול) שַׁעַר הַמִּפְקָד [מצודת דוד]. שער זה שימש כמקום ייעודי שבו היו שורפים את הפרים והשעירים שנועדו לשריפה [רס"ג].
מאותה נקודה המשיך קו החומה וְעַד עֲלִיַּת הַפִּנָּה [מצודת דוד]. מקום זה מתואר כמגדל פינתי [ביאור שטיינזלץ] או כמבצר גבוה שעלו אליו [מלבי"ם]. נקודה זו מהווה ציון דרך משמעותי, שכן מיד אחריה עמד שער הצאן, המקום שממנו החלו במקור את בניית החומה, ובכך למעשה הושלם היקפה [מלבי"ם].