נחמיה, פרק ג׳, פסוק ל״ח

קרה לכם פעם שהתאמצתם לבנות משהו גדול, ואנשים מסביב זלזלו בכם ואמרו שלא תצליחו? זה בדיוק מה שהרגישו בוני חומת ירושלים. האויבים שלהם כעסו וצחקו עליהם, אבל הם לא נתנו לפחד או לעצלות לעצור אותם. הם המשיכו בעבודה במלוא הכוח, והמילים וַנִּבְנֶה אֶת הַחוֹמָה מראות שהם פשוט לא עזבו את המשמרת ואת הבנייה. בהתחלה היו בחומה הרבה פרצות וחלקים מנותקים, אבל ככל שהם התקדמו, המילה וַתִּקָּשֵׁר מתארת איך כל קטעי הבנייה השונים התחברו ונקשרו למבנה אחד שלם. הם הצליחו לחבר את החומה עַד חֶצְיָהּ, כלומר עד לחצי מהגובה המתוכנן שלה. כשראו העובדים שהחומה מתחברת ומתרוממת, קרה דבר נפלא, וַיְהִי לֵב לָעָם לַעֲשׂוֹת. ההתקדמות הזו מילאה אותם בשמחה ובהתלהבות, והלב שלהם בער מרוב רצון להמשיך ולסיים את המלאכה.