כאשר שָׁמְעוּ אוֹיְבֵינוּ וראו שהעם ערוך לקרב, הם הבינו כִּי נוֹדַע לָנוּ על מזימתם לערוך מתקפת פתע. בזכות מוכנות זו ה' ביטל את תכניתם, וכך וַיָּפֶר הָאֱלֹהִים אֶת עֲצָתָם. משאיבדו האויבים את גורם ההפתעה, הם זנחו את כוונתם להילחם ונסוגו לאחור ללא קרב. לאחר שהסכנה חלפה עזבו הבונים את המקום שבו התאספו יחד, וַנָּשָׁב כֻּלָּנוּ אֶל הַחוֹמָה אִישׁ אֶל מְלַאכְתּוֹ, וכל אחד חזר לתפקידו המקורי בבנייה.
נחמיה, פרק ד׳, פסוק ט׳
וַיְהִ֞י כַּֽאֲשֶׁר־שָׁמְע֤וּ אוֹיְבֵ֙ינוּ֙ כִּי־נ֣וֹדַֽע לָ֔נוּ וַיָּ֥פֶר הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־עֲצָתָ֑ם (ונשוב) [וַנָּ֤שׇׁב] כֻּלָּ֙נוּ֙ אֶל־הַ֣חוֹמָ֔ה אִ֖ישׁ אֶל־מְלַאכְתּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.