מלאכת שיקום ירושלים התנהלה תחת איום מתמיד של אויבים, ולכן הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֶּבֶל חלקו מציאות מתוחה שדרשה שילוב של עבודת כפיים וכוננות צבאית. הפועלים היו עֹמְשִׂים, כלומר טוענים את המשאות זה על כתפו של זה, תוך שימוש בכרית קטנה להקלה על הכתף או בסל נשיאה מיוחד. הצורך בעזרה בהרמת המשא נבע מכך שכל פועל נדרש לעבוד כך שבְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח. מכיוון שידו השנייה תמיד אחזה בכלי נשק, כגון חרב או כלי קרב אחר, העובד לא יכול היה להרים את המשא בעצמו ונזקק לחברו שיניח אותו עליו.
נחמיה, פרק ד׳, פסוק י״א
הַבּוֹנִ֧ים בַּחוֹמָ֛ה וְהַנֹּשְׂאִ֥ים בַּסֶּ֖בֶל עֹמְשִׂ֑ים בְּאַחַ֤ת יָדוֹ֙ עֹשֶׂ֣ה בַמְּלָאכָ֔ה וְאַחַ֖ת מַחֲזֶ֥קֶת הַשָּֽׁלַח׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.