מתוך דריכות שיא ופחד מפני האויב, נחמיה מצהיר כי וְאֵין אֲנִי, חבריו (וְאַחַי) ופקודיו (וּנְעָרַי וְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר אֲשֶׁר אַחֲרַי) פוסקים ממלאכתם יומם ולילה. הם נשארו בכוננות מתמדת ונמנעו מפעולות שגרה בסיסיות, עד כדי כך שהעידו כי אֵין אֲנַחְנוּ פֹשְׁטִים בְּגָדֵינוּ אפילו כדי לשכב לישון. רמת הכוננות הגבוהה נשמרה גם במצב של אִישׁ שִׁלְחוֹ הַמָּיִם, כלומר כל אדם שמר על נשקו צמוד אליו גם כשהוצרך לגשת אל המים לשתייה או לרחצה. לחלופין, המילה שִׁלְחוֹ מוסברת מלשון פשיטת בגדים, ולפי גישה זו האנשים לא הסירו את בגדיהם כדי למוסרם לכובס אלא כיבסו בעצמם כדי לא לעכב את הבנייה, או שפשטו אותם רק במקרים חריגים שבהם נאלצו להיכנס אל הַמָּיִם לטבילה ולניקיון.
נחמיה, פרק ד׳, פסוק י״ז
וְאֵ֨ין אֲנִ֜י וְאַחַ֣י וּנְעָרַ֗י וְאַנְשֵׁ֤י הַמִּשְׁמָר֙ אֲשֶׁ֣ר אַחֲרַ֔י אֵין־אֲנַ֥חְנוּ פֹשְׁטִ֖ים בְּגָדֵ֑ינוּ אִ֖ישׁ שִׁלְח֥וֹ הַמָּֽיִם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.