נסו לדמיין רגע שבו המון אנשים נאספים יחד ומתרגשים כל כך, עד שהם מגיבים עם כל הגוף שלהם. זה בדיוק מה שקרה כשהתחיל המעמד הגדול של קריאת התורה. לפני שהתחיל לקרוא, וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא. הוא בעצם אמר את ברכת התורה. הקהל שמע את הברכה וענה מיד אָמֵן אָמֵן. הסיבה שהם כפלו את המילה היא כדי להראות הסכמה חזקה ועוצמתית. באותו הזמן, הם גם הרימו את הידיים שלהם למעלה לשמיים, פעולה שנקראת בְּמֹעַל יְדֵיהֶם. המילה בְּמֹעַל מגיעה מהמילה להעלות או להרים, וזו הייתה הדרך שלהם להודות לה׳. מיד לאחר מכן, מתוך כבוד עצום, וַיִּקְּדוּ קדימה, כלומר כופפו את הראש שלהם, והשתחוו אַפַּיִם, בצורה שבה כל אדם נפל קדימה עד שהפנים שלו ממש נגעו באדמה.
נחמיה, פרק ח׳, פסוק ו׳
וַיְבָ֣רֶךְ עֶזְרָ֔א אֶת־יְהֹוָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים הַגָּד֑וֹל וַיַּֽעֲנ֨וּ כׇל־הָעָ֜ם אָמֵ֤ן ׀ אָמֵן֙ בְּמֹ֣עַל יְדֵיהֶ֔ם וַיִּקְּד֧וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לַיהֹוָ֖ה אַפַּ֥יִם אָֽרְצָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.