האם שמתם לב פעם שקוראים בתורה בבית הכנסת בכל חג? המנהג המוכר הזה הוא בעצם עתיק מאוד. כבר בימי קדם, עזרא הסופר אסף את כל העם ווַיִּקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים. הוא קרא באוזניהם את התורה מהיום הראשון של החג ועד ליום האחרון. הקריאה הזו התקיימה יוֹם בְּיוֹם, כלומר הם קראו בתורה בכל יום ברציפות, ובכל פעם למדו בדיוק את ההלכות שקשורות לאותו יום. במהלך כל שבעת הימים האלו העם גם וַיַּעֲשׂוּ־חָג, שזה אומר שהם הקריבו את קורבנות החג כמו שצריך. לאחר מכן הגיע יום נוסף, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט. ביום השמיני הם ערכו אספת חג מיוחדת והקריבו את הקורבנות של אותו יום, והכול נעשה בדיוק לפי החוקים שנקבעו ונכתבו בתורה.
נחמיה, פרק ח׳, פסוק י״ח
וַ֠יִּקְרָ֠א בְּסֵ֨פֶר תּוֹרַ֤ת הָאֱלֹהִים֙ י֣וֹם ׀ בְּי֔וֹם מִן־הַיּוֹם֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן עַ֖ד הַיּ֣וֹם הָאַחֲר֑וֹן וַיַּֽעֲשׂוּ־חָג֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁמִינִ֛י עֲצֶ֖רֶת כַּמִּשְׁפָּֽט׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.