לפני תחילת קריאת התורה, וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא את ה' בברכת התורה. בתגובה לברכה, העם מביע הסכמה ועונה אָמֵן אָמֵן, כשהכפלת המילה נועדה לחזק ולהעצים את התגובה. במקביל לאמירה זו הם מרימים את ידיהם כלפי מעלה לאות הצדעה והודיה, פעולה המכונה בְּמֹעַל יְדֵיהֶם. לבסוף, מתוך כניעה ויראה, הקהל משתחווה לה': תחילה וַיִּקְּדוּ בכפיפת קודקוד הראש, ולאחר מכן נופלים קדימה כך שפניהם נוגעות ממש בארץ, כמשמעות המילה אַפַּיִם.
נחמיה, פרק ח׳, פסוק ו׳
וַיְבָ֣רֶךְ עֶזְרָ֔א אֶת־יְהֹוָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים הַגָּד֑וֹל וַיַּֽעֲנ֨וּ כׇל־הָעָ֜ם אָמֵ֤ן ׀ אָמֵן֙ בְּמֹ֣עַל יְדֵיהֶ֔ם וַיִּקְּד֧וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לַיהֹוָ֖ה אַפַּ֥יִם אָֽרְצָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.