תארו לעצמכם שאתם עומדים בתוך קהל עצום ומקשיבים לסיפור חשוב מאוד, אבל אתם לא מצליחים להבין חלק מהמילים כי הן בשפה עתיקה. מה היה עוזר לכם להבין הכל? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל כשחזרו מהגלות. הם התאספו יחד כדי לשמוע את עזרא קורא בספר התורה, אבל בגלל שעבר כל כך הרבה זמן, נוצרו פערים והרבה אנשים כבר לא הבינו את השפה כמו שצריך.
לכן, הפעולה של וַיִּקְרְאוּ לא הייתה סתם להשמיע את המילים. הקריאה נעשתה באופן מְפֹרָשׁ, כלומר, הם תרגמו את הפסוקים לשפה המדוברת של העם והסבירו בפשטות את כל המילים הקשות. בנוסף, הם קראו תוך וְשׂוֹם שֶׂכֶל. הם הפנו את המחשבה והלב כדי להבין באמת את הכוונה הפנימית של המצוות. כדי לעזור לעם להבין, הקריאה נעשתה עם הניקוד המדויק ועם טעמי המקרא, שעוזרים לקרוא נכון ולעצור בסוף כל משפט ולא באמצע שלו.
בזכות ההסברים המפורטים וצורת הקריאה הנכונה, השומעים הגיעו למצב של וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא. הם הבינו לגמרי את כל מה שקראו להם, וגם למדו איך המסורת והתורה שבעל פה שעוברות מדור לדור מחוברות ישירות לתורה שבכתב.