חשבתם פעם איך זה מרגיש לחזור הביתה אחרי המון שנים, לפתוח ספר ישן ולגלות בו חוקים שכמעט נשכחו? כשעם ישראל חזר לארץ ישראל מהגלות, הם קראו יחד בתורה ונזכרו במצווה מיוחדת: לשבת בסוכה בחודש השביעי, שהוא חודש תשרי.
אבל כאן עולה שאלה גדולה. האם ייתכן שעם ישראל לא ישב בסוכה מאז ימי יהושע בן נון? התשובה היא שהם כמובן קיימו את המצווה, אבל הייתה להם בעיה מיוחדת בעיר ירושלים. לפי ההלכה, מותר לבנות סוכה רק בשטח פרטי. מכיוון שירושלים הייתה שייכת לכל עם ישראל יחד, היא נחשבה לשטח ציבורי. לכן, במשך המון שנים עולי הרגל לא יכלו לבנות סוכות בתוך ירושלים עצמה.
השינוי הגדול קרה כשעזרא הסופר והעם חזרו לארץ. המנהיגים קבעו חוק חדש ומיוחד שהרשה לכולם לבנות סוכות גם ברחובות העיר ובחצרות בית ה'. בנוסף, החכמים שמו לב לאופן שבו כתובה המילה בסכות. המילה כתובה חסר, בלי אחת מהאותיות ו, וזה מלמד אותנו דבר מקסים: לא כל אדם חייב לבנות סוכה פרטית רק לעצמו, אלא אפשר לקיים את המצווה כשיושבים יחד וחוגגים בסוכה אחת משותפת.