במדבר, פרק א׳, פסוק מ״ט

ה' מצווה על משה להחריג את שבט לוי מהמפקד הצבאי הכללי, שכן תפקידם הבלעדי הוא לשאת את המשכן ולשמור עליו. המילה אַךְ מדגישה את מעמדם הרוחני הייחודי כמשרתיו האישיים של ה', ולכן אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד יחד עם שאר השבטים, וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא כך שסכומם לא יצורף למניין הכללי. יש המפרשים כי כפל הלשון מפריד בין ספירת פשוטי השבט למנהיגיו, או שזו הוראה ללויים להתהלך בענווה ולא בקומה זקופה. בנוסף, הפרדת הלויים נועדה להצילם ממוות, שכן בזכות נאמנותם לה' בחטא העגל הם לא נכללו בגזרת המדבר שחלה על הנמנים בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.