במדבר, פרק א׳, פסוק א׳

הפירוט המדויק של הזמן והמקום לקראת מסעו של העם נועד לבטא את אהבתו של ה' לישראל ואת מעמדם המיוחד. כאשר וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, ניכר שינוי בתקשורת שהועתקה מהר סיני והחלה להישמע בצנעה מתוך בְּאֹהֶל מוֹעֵד, ציון המלמד גם כי התורה ניתנת למי שמשים עצמו עניו כמדבר. תיאור המקום מן הכלל אל הפרט לעומת הזמן שמתואר מן הפרט אל הכלל, בא ללמד שהמיקום הפיזי טפל לעצם השראת השכינה באוהל. הפנייה התרחשה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, חודש שלם לאחר הקמת המשכן, כדי להמתין עד שהשראת השכינה בקרבם תהפוך לקבועה. הציווי למנות את העם בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם נועד לארגן אותם למבנה צבאי, תוך הענקת השגחה פרטית לכל יחיד וסידורם במחנות בדומה למלאכים.