במדבר, פרק א׳, פסוק כ׳

התייצבות השבטים מתחילה בראובן, והמילים וַיִּהְיוּ בְנֵי רְאוּבֵן מאשרות את מספרם הסופי ואת טהרת ייחוסם. התורה חולקת לו כבוד כבְּכֹר יִשְׂרָאֵל, אך המילה נכתבה חסרת וי"ו כדי לרמז שאיבד את זכויות הבכורה החומריות ושמר רק על מעלתו הרוחנית בזכות תשובתו. העם התארגן במבנה היררכי של תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם, וכל אדם הוכיח את ייחוסו אישית בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת ונספר באופן פרטני לְגֻלְגְּלֹתָם, ציון המייצג קיצור דרך לכלל השבטים או מהווה תהליך כפרה מיוחד לראובן. המפקד נועד למטרה צבאית, ובאופן נסי כׇּל זָכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה נמצא בריא וכשיר לחלוטין, כך שכֹּל יֹצֵא צָבָא ללא יוצא מן הכלל.