במדבר, פרק י״ט, פסוק ד׳

יצא לכם פעם לנסות לכוון למטרה שנמצאת רחוק מאוד מכם? בתהליך המיוחד של טהרת הפרה האדומה, יש רגע אחד חשוב שדורש מהכהן דיוק עצום וריכוז רב. הפעולה מתחילה כאשר וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן את הטיפות. אלעזר, סגן הכהן הגדול, נבחר לתפקיד כי זהו השלב העיקרי והחשוב ביותר במצווה. המילה הַכֹּהֵן מזכירה לנו שהוא חייב ללבוש את בגדי הכהונה שלו. בזמן הזה הוא לובש רק בגדים לבנים ופשוטים, כדי להתרכז בטהרה ולא ביופי או בפאר. הכהן לוקח מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ. בדרך כלל אוספים את הדם במקדש לתוך כלי מיוחד, אבל כאן הכהן מקבל את הטיפות ישירות אל תוך כף ידו השמאלית, וטובל בה את האצבע של ידו הימנית. מכיוון שהפעולה נועדה להביא טהרה, הגוף של הכהן עצמו משמש כמו כלי. עכשיו מגיע שלב הדיוק, שבו הכהן מרים את ידו וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד. הכהן עומד על הר הזיתים, הרחק מחוץ לירושלים, ומתיז את הטיפות באוויר. למרות המרחק הרב, הוא חייב לעמוד בדיוק מול הפתח של בית המקדש ולכוון את המבט שלו ישר אליו. כדי שהוא יצליח לראות את הפתח בבירור מרחוק, החומה המזרחית של הר הבית נבנתה במיוחד נמוכה יותר משאר החומות. הכהן מתיז מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים, אך הוא אינו יכול לעשות זאת בטבילת אצבע אחת. לפני כל התזה הוא מנקה את אצבעו וטובל אותה מחדש, כדי להבטיח שבכל פעם הוא ישתמש בטיפות חדשות לגמרי.