במדבר, פרק י״ט, פסוק י״ט

יצא לכם פעם להתלכלך בבוץ מכף רגל ועד ראש ולדעת שרק מקלחת יסודית תעזור לכם להתנקות? בתורה יש סוג אחר של ניקיון, ניקיון רוחני. כשאדם מתקרב לאדם שנפטר, או אפילו לעצם או לקבר, הוא צריך לעבור תהליך מיוחד ומדויק כדי להיות שוב טהור. התהליך הזה קורה בשלבים. קודם כל, מישהו אחר צריך להתיז עליו מים מיוחדים. התורה קובעת שמי שמתיז את המים צריך להיות הַטָּהֹר, אבל הוא לא חייב להיות טהור לגמרי מאתמול, אלא מספיק שהוא טבל בעצמו באותו יום. הוא מתיז את המים עַל־הַטָּמֵא, כלומר על האדם שצריך להיטהר. מתי כל זה קורה? התורה אומרת שזה קורה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. חשוב להזכיר את הזמנים האלו כדי ללמד אותנו שההזאה של המים חייבת לקרות דווקא בשעות היום, אחרי שהשמש זורחת, ולא בלילה. התורה מוסיפה וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כדי להדגיש שהיום השביעי הוא קו הסיום של הטהרה. אי אפשר לקצר תהליכים ולדלג על היום השלישי, אלא חייבים לעשות את התהליך גם בשלישי וגם בשביעי. השלב הבא הוא וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם. יש כאן סדר פעולות שחייבים לשמור עליו: קודם מתיזים את המים, אחר כך האדם מכבס את הבגדים שהוא לבש כשהוא היה טמא, ובסוף הוא טובל ורוחץ את כל גופו במים. מתי הוא סוף סוף חוזר להיות טהור? וְטָהֵר בָּעָרֶב. ברגע שהוא סיים את כל השלבים ומגיע הערב, התהליך מסתיים והוא טהור לגמרי.