האם שמתם לב פעם איך בטבע יש עצים ענקיים וגבוהים, ולצידם יצורים קטנים ופשוטים? מתברר שבתהליך ההכנה של אפר הפרה האדומה, יש לכולם תפקיד חשוב. כדי שהאפר באמת יוכל לטהר, זה לא הספיק רק לשרוף את הפרה. הַכֹּהֵן, כשהוא לבוש בבגדי הכהונה שלו, היה צריך להוסיף לאש עוד שלושה פריטים מיוחדים. הוא לקח עֵץ אֶרֶז, שהיה צריך להיות חתיכה מתוך הלב של עץ הארז, יחד עם וְאֵזוֹב, שהוא צמח פשוט ורגיל. אל שניהם הוא צירף וּשְׁנִי תוֹלָעַת, שזה בעצם חוט צמר שצבוע בצבע אדום חזק שמכינים מתולעת. הכהן היה קושר את שלושת הדברים האלה יחד לאגודה אחת בעזרת חוט הצמר האדום.
ואז הגיע הרגע המדויק: הכהן לקח את האגודה וְהִשְׁלִיךְ אותה בדיוק אל מרכז האש. התורה מדגישה שזה צריך לקרות בזמן שְׂרֵפַת הַפָּרָה, כלומר בדיוק כשהאש כבר בוערת על רוב הגוף של הפרה, אבל לפני שהיא הופכת לאפר לגמרי. כך בסוף התהליך, האפר המטהר היה מורכב מהפרה, מעצי המדורה ומשלושת הפריטים שהכהן זרק פנימה.
למה נבחרו דווקא הפריטים האלה? מסתתר כאן מסר יפה עבורנו. עץ הארז הוא עץ גבוה מאוד, והוא מזכיר לנו אדם שמתגאה, מרגיש שהוא הכי טוב מכולם, ולפעמים בגלל זה הוא עושה טעויות. כדי לתקן את ההתנהגות הזו ולחזור לדרך הטובה, האדם צריך ללמוד להיות עניו וצנוע, ממש כמו צמח האזוב הנמוך והתולעת הקטנה.