ניסיתם פעם לשמור על משהו יקר שעובר במשפחה שלכם מדור לדור? כשבני ישראל עמדו להיכנס לארץ, כל שבט קיבל שטח משלו. התורה רצתה שהשטח הזה יישאר תמיד של אותו שבט ולא יעבור לאנשים אחרים. אבל מה קורה כשלאבא אין בנים, אלא רק בנות? במקרה כזה, הבת מקבלת את השטח של המשפחה. התורה כותבת וכל בת ירשת נחלה, כלומר בת שעדיין לא התחתנה ומקבלת את השטח של הוריה. לפעמים קורה מצב שבו הבת מקבלת שטח גם מהמשפחה של אבא שלה וגם מהמשפחה של אמא שלה, ולכן התורה משתמשת במילה ברבים, ממטות.
עכשיו עולה שאלה מעניינת: עם מי היא תתחתן? הרי אם היא תתחתן עם איש משבט אחר, השטח שלה יעבור לשבט של בעלה, והשבט המקורי יאבד את האדמה שלו. לכן התורה קובעת שהיא צריכה להתחתן לאחד ממשפחת מטה אביה. היא יכולה לבחור איזה חתן שהיא רוצה, בתנאי שהוא שייך לאותו שבט של אבא שלה. למה זה כל כך חשוב? התורה מסבירה שזה קורה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבותיו. המטרה היא פשוטה, לשמור על הסדר ולדאוג שכל שבט ישמור על האדמה המיוחדת שלו, בלי שהשטחים יתערבבו או יעברו משבט לשבט.