יצא לכם פעם לקבל מתנה מיוחדת שנועדה בדיוק בשבילכם, והיה לכם חשוב מאוד לשמור עליה קרוב אליכם? כשעם ישראל נכנס לארץ ישראל, ה' נתן לכל שבט אזור משלו, נחלה מיוחדת. התורה מבקשת וְלֹא תִסֹּב, כלומר שהנחלה לא תעבור ותזוז ממקום למקום או מאדם לאדם.
למה שהאדמה תעבור? תארו לעצמכם שאישה מקבלת בירושה שדה מאבא שלה. אם היא תתחתן עם איש משבט אחר, הילדים שלהם יהיו שייכים לשבט של האבא. כשהילדים יירשו את השדה, האדמה תעבור מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה, כלומר משבט אחד לשבט אחר. כדי לשמור על הגבולות של כל שבט, בנות שירשו נחלה התחתנו רק עם גברים מהשבט שלהן. החוק הזה היה חשוב במיוחד לדור הראשון שנכנס לארץ, כי הם רצו לשמור על סדר ועל הגבולות החדשים שלהם.
התורה משתמשת במילה יִדְבְּקוּ, כדי ללמד אותנו על הקשר העמוק לארץ ישראל. זו לא סתם אדמה, אלא מקום שה' בחר והתאים במיוחד לכל משפחה בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו. וזה מביא אותנו לשיעור חשוב לחיים. כל החוק הגדול והלאומי הזה התחיל רק בגלל בקשה אישית של חמש אחיות, בנות צלפחד. זה מראה לנו שכל מעשה קטן ופרטי שלנו יכול להשפיע על עם שלם, ולכן כדאי תמיד לחשוב ולהתייעץ גם על דברים שנראים לנו אישיים לגמרי.