עובדיה, פרק א׳, פסוק ח׳

יצא לכם פעם להרגיש ממש בטוחים ומוכנים למשהו, אבל ברגע האמת פתאום שכחתם את כל מה שידעתם? לאורך הרבה מאוד שנים, העם של אדום היה מפורסם בזכות החכמים הגדולים והגיבורים החזקים שלו, תכונות שליוו אותם עוד מהימים שיצחק בירך את עשיו. אבל הנביא מגלה לנו שבַּיּוֹם הַהוּא, כלומר ביום שבו יגיע הזמן של אדום לקבל עונש, יקרה משהו מפתיע. ה' מכריז וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים. המשמעות היא שברגע האמת, החכמה פשוט תעלם. החכמים של אדום לא יצליחו לחשוב על שום תוכנית או דרך להגן על עצמם, וירגישו חסרי אונים. כדי להדגיש את זה, הנביא מוסיף שגם תעלם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו. תבונה היא עוד מילה לחכמה, והר עשיו הוא בעצם העם של אדום. זו פשוט דרך לחזור על אותו רעיון במילים קצת אחרות, כדי ללמד אותנו שכל השכל והגבורה שאדום כל כך התגאו בהם, פשוט לא יעזרו להם יותר.