עובדיה, פרק א׳, פסוק ט׳

חשבתם פעם מה קורה לחומה חזקה כשמוציאים ממנה את האבנים הכי גדולות שלה? היא פשוט נופלת. זה בדיוק מה שקורה כשצבא מאבד פתאום את האומץ שלו. העם של אדום, שהם הצאצאים של עשו, היו תמיד ידועים כלוחמים חזקים וגיבורים שניצחו בעזרת החרב שלהם. אבל עכשיו קורה משהו מדהים. המילה וְחַתּוּ מתארת מצב שבו הלוחמים הגדולים האלה ירגישו פתאום פחד עמוק, והאומץ שלהם יישבר לגמרי. הפחד הזה יפגע במיוחד באנשי תֵּימָן, שזהו אזור בדרום הארץ שבו גרו בני אדום, מקום שהיה מפורסם מאוד בגיבורים החזקים שלו. בגלל שהגיבורים כל כך יפחדו ולא יוכלו להילחם, לא יישאר מי שיגן על העם. התוצאה תהיה לְמַעַן יִכָּרֶת־אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו, כלומר העם של אדום יאבד לגמרי ולא יישאר ממנו זכר. כל זה יקרה מִקָּטֶל, מילה שמסבירה לנו שהם יפסידו ויפלו בתוך קרב גדול, ולא יסיימו את חייהם בדרך טבעית.