בימי הגאולה העתידיים יתרחבו גבולות הארץ באופן חסר תקדים, והמפה הגיאוגרפית של נחלות השבטים תשתנה. בני ישראל יפרצו את גבולותיהם לכל עבר, יישבו שטחים שבעבר נמנעו מהם בשל איומים ביטחוניים, ויירשו את נחלות אויביהם.
ההתרחבות תחל בכיוון דרום ומערב. תושבי הַנֶּגֶב, שהם בני שבט יהודה ושמעון היושבים בדרומה של ארץ ישראל, יתפשטו דרומה ויירשו אֶת־הַר עֵשָׂו [רש"י, אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. הר זה עתיד להפוך לשממה, מה שיאפשר לבני ישראל להתיישב במישור בבטחה [רד"ק], ואף לכלול בגבולם את ארצות אדום, עמון ומואב [מלבי"ם]. במקביל, תושבי הַשְּׁפֵלָה, שהיא אזור העמק [מצודת ציון], ירחיבו את גבולם מערבה ויירשו את ארץ פְּלִשְׁתִּים הסמוכה להם [רש"י, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].
שינוי משמעותי נוסף שיתרחש הוא המעבר ממגורים בהרים להתיישבות במישורים ובעמקים. בעבר נאלצו בני ישראל להתבצר בהרים כדי להתגונן מאויביהם ולזרוע שם את תבואתם, אך לעתיד לבוא יעניק להם ה' שפע וביטחון, והם יוכלו לשבת בעמקים הפתוחים ללא פחד [רד"ק, צאינה וראינה]. לכן מודגש כי הם יירשו אֶת־שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן. בימי יהושע בן נון הצליחו בני ישראל לכבוש רק את הר אפרים, שכן בעמק שלטו הכנענים בעזרת רכב ברזל. בדומה לכך, עמרי מלך ישראל קנה בעבר רק את הר שומרון. אולם לעתיד לבוא, בני ישראל יחזרו לנחלותיהם המקוריות ויירשו את הארץ כולה, כולל השדות והעמקים [מצודת דוד, אברבנאל]. המונח "שדה" מסמל גם את השטחים הפתוחים שמעבר לאזורי היישוב המוכרים, והם יתפשטו עד לעבר הירדן המזרחי [מלבי"ם].
ההתרחבות תגיע גם אל עבר הירדן המזרחי. שבט וּבִנְיָמִן, שגבולו המקורי הגיע רק עד נהר הירדן, יחצה את הנהר מזרחה ויירש אֶת־הַגִּלְעָד מבלי שאיש יעמוד בדרכו [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ, מלבי"ם]. מכיוון שארץ הגלעד הייתה שייכת במקור לשבט מנשה, התיישבותו של בנימין שם מלמדת כי גם בני מנשה ושאר השבטים ירחיבו את גבולם שלהם, ויפשטו עוד יותר מזרחה אל מחוץ לגבולות המוכרים [רש"י, רד"ק, אברבנאל].