נבואה זו מתארת את הגאולה העתידית ואת שיבת גולי עם ישראל מפזורותיהם הרחוקות במטרה לרשת מחדש את נחלותיהם בארץ ישראל.
הפרשנים חלוקים בהבנת המילה החל. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה נגזרת מהמילה חיל, כלומר צבא, קהל או מחנה גולים, והיא נכתבה חסרת אות יו"ד. רש"י מביא פירוש נוסף לפיו המילה מציינת גיא. לעומת זאת, יש המפרשים [אבן עזרא בשם רב משה, מלבי"ם] כי המילה היא מלשון התחלה. המלבי"ם מסביר כי הכוונה היא לשבט דן שהיו הראשונים לגלות, ואילו אבן עזרא מציין דעה הקושרת זאת לגלות בית ראשון, אם כי הוא עצמו סבור שהנבואה מתייחסת לגלות רומי ולעתיד לבוא.
לגבי זיהוי המקומות הגיאוגרפיים אשר כנענים עד צרפת, הפרשנים מציגים שתי רמות של הבנה. ברמה הגיאוגרפית המקראית, צרפת היא עיר באזור צידון שאליה גלה אליהו הנביא [שטיינזלץ], והמלבי"ם מוסיף ששבט דן עתיד לרשת את האזור הצפוני הזה של צור וצידון. עם זאת, מסורת עתיקה ומרכזית בקרב הפרשנים מזהה שמות אלו עם ארצות אירופה. הפרשנים מסכימים כי כנענים רומז לארץ גרמניה, ומסבירים [רד"ק, אבן עזרא, מצודת דוד] כי הכנענים המקוריים ברחו לאזור זה מפני יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ. המקום צרפת מזוהה פה אחד על ידי הפרשנים כארץ צרפת של ימינו.
החלק השני של הפסוק עוסק בגלות ירושלים אשר בספרד, שהם גולי שבטי יהודה ובנימין [רש"י, רד"ק, מלבי"ם]. אף על פי שהמקום היה במקור עיר באסיה הקטנה [שטיינזלץ], כלל הפרשנים נסמכים על תרגום יונתן ומזהים את ספרד עם אספמיא, הלא היא ארץ ספרד.
בסופו של תהליך, גלויות אלו ישובו לארצם וירשו את ערי הנגב. אזור הדרום היה נחלתם ההיסטורית של שבט יהודה, ולכן גולי ירושלים עתידים לשוב לנחלתם המקורית [רד"ק, מלבי"ם]. שטיינזלץ מוסיף כי ערים אלו לא יהיו מאוכלסות בצפיפות, שכן יושביהן יתפשטו לכיוון הר עשיו, מה שיאפשר לגולים לרשת אותן בחזרה. מבחינה דקדוקית, המילה ירשו נכתבת במקור חסרת אות יו"ד [מנחת שי].