משלי, פרק כ״ג, פסוק ל״ב

חשבתם פעם איך משהו שמתחיל כל כך מתוק יכול להסתיים בצורה כל כך כואבת? כשמישהו שותה הרבה יין, ההתחלה נראית נעימה וטעימה. אבל היין מסתיר בתוכו סכנה. כשאדם משתכר, הוא מאבד את השכל וההיגיון שלו, וזה פוגע בו מאוד. שלמה המלך מסביר שצריך להסתכל על אחריתו, כלומר על הסוף של שתיית היין ועל מה שקורה אחר כך. הוא מדמה את היין לנחש. לפעמים נחש מכיש אדם ברגל בשקט, והאדם אפילו לא שם לב מיד. הארס מטפס לאט לאט מהרגל ועד לראש, מבלבל את הלב והמחשבות, וגורם לכאבים חזקים בבטן ובראש. בדיוק כך עובדת ההשפעה של היין, היא משתלטת על הגוף בסתר. היין מדומה גם לצפעוני, שהוא סוג של נחש ארסי ומסוכן במיוחד. הפעולה של הנחש הזה מתוארת במילה יפרש, כלומר עקיצה חזקה ודקירה כואבת מאוד. הכאב החד הזה מתאר את ההרגשה הרעה והמייסרת שמרגיש אדם שיכור בגוף שלו אחרי שההשפעה של היין נגמרת.