משלי, פרק כ״ג, פסוק ב׳

Proverbs 23:2Sefaria

וְשַׂמְתָּ֣ שַׂכִּ֣ין בְּלֹעֶ֑ךָ אִם־בַּ֖עַל נֶ֣פֶשׁ אָֽתָּה׃

תארו לעצמכם שהוזמנתם לארוחה מפוארת אצל מלך או מושל חשוב, והשולחן עמוס בכל האוכל הכי טעים בעולם. איך הייתם מתנהגים? האם הייתם אוכלים בלי הפסקה?


כשאנחנו יושבים לאכול אצל אדם בעל כוח, הארוחה היא לא סתם זמן לאכול, אלא ממש מבחן לאופי שלנו ולשליטה העצמית שלנו. מוסבר שאם אדם הוא בַּעַל נֶפֶשׁ, כלומר אדם רעבתן שמאוד אוהב לאכול ויש לו תיאבון גדול, עליו להיזהר במיוחד. כדי להמחיש עד כמה ההתאפקות צריכה להיות חזקה, נאמר שעליו להתנהג כאילו הוא שם שַׂכִּין, שזו סכין, ממש בתוך בְּלֹעֶ֑ךָ, שזה הגרון או בית הבליעה שלו.


כמובן שאין הכוונה לעשות משהו מסוכן באמת! זו פשוט דרך ציורית וחזקה לומר שעלינו לעצור את עצמנו בכוח. אם מתעורר רצון עז לזלול מכל הבא ליד, צריך לבלום את התאווה, להתאפק ולאכול בנימוס.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.