משלי, פרק כ״ג, פסוק ט׳

קרה לכם פעם שניסיתם להסביר משהו ממש חשוב או חכם למישהו, אבל הוא פשוט לא רצה להקשיב ואפילו צחק עליכם? החכמה שלנו היא דבר יקר, ולכן ההמלצה היא: בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל־תְּדַבֵּר. כלומר, אל תנסו ללמד דברי חכמה או לתת עצות טובות לאדם חסר דעת שאינו מוכן להקשיב. למה? כי הוא פשוט לא מבין את הערך של הדברים. המילה מִלֶּיךָ פירושה המילים והדברים שלכם, והמילה לְשֵׂכֶל מתארת חכמה עמוקה ומיוחדת. כאשר אתם מנסים להסביר דברים כל כך חכמים לאותו כסיל, הוא פשוט יזלזל בהם. ממש כמו שאדם נדיב לא יחלק את הכסף שלו לאנשים שיהרסו ויאבדו אותו, כך גם אנחנו לא צריכים לבזבז את החכמה שלנו על מי שלא ראוי לה. אם נשתף דברים חכמים עם מי שמזלזל בהם, אנחנו בעצם גורמים לחכמה עצמה להיראות פחות חשובה. לכן, לפעמים עדיף לשמור את הדברים החכמים והעמוקים למי שבאמת מוכן להקשיב, להעריך וללמוד.