משלי, פרק ח׳, פסוק י״ט

החכמה מעניקה לאדם קניין פנימי ונצחי שערכו עולה על הנכסים החומריים היקרים ביותר. לכן, פִּרְיִי, שהוא תוצר החכמה המוביל לתיקון הנפש ולהצלחה אמיתית, ט֣וֹב ומועיל יותר מֵחָר֣וּץ וּמִפָּ֑ז, שהם סוגי זהב חיצוניים שעלולים להישדד. באופן דומה, וּ֝תְבוּאָתִ֗י, המייצגת את השכר העתידי והנצחי, יקרה יותר מִכֶּ֥סֶף נִבְחָֽר, שהוא כסף טהור ומזוקק מסיגים. מונחים חקלאיים אלו ממחישים את שלבי רכישת החכמה: בעוד שהפרי מסמל את השכר האישי והידע הבסיסי הנאגר אצל הלומד, התבואה מייצגת שלב מתקדם שבו האדם מלמד אחרים או מייצר תובנות חדשות, ובכך הופך את חכמתו למטבע רוחני.