החכמה העליונה קדמה לבריאת העולם ושהתה בקרבת ה', בין אם כילדה אהובה המטופחת בחיקו ובין אם כבעל מלאכה נאמן שהופקד על הנהגת הנבראים, ולכן היא מעידה וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן. חכמה זו אינה נפרדת ממהותו של הבורא, והיא היוותה מקור להתעסקות מתמדת בשמחה ולתענוג רוחני טהור, כך שוָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם. נוכחותה הרצופה בְּכָל עֵת לא הפחיתה מעוצמת השמחה, שנותרה שלמה ונצחית לעד. עם תחילת הבריאה הפך תענוג פנימי זה לפעולה גלויה, כאשר החכמה מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו ומוציאה את היצירה מן הכוח אל הפועל תוך המשכת שפע אלוהי אל תוך העולם.
משלי, פרק ח׳, פסוק ל׳
וָאֶהְיֶ֥ה אֶצְל֗וֹ אָ֫מ֥וֹן וָאֶהְיֶ֣ה שַׁ֭עֲשׁוּעִים י֤וֹם ׀ י֑וֹם מְשַׂחֶ֖קֶת לְפָנָ֣יו בְּכׇל־עֵֽת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.