החכמה השמימית מצהירה על עצמה כי יְהֹוָה קָנָנִי, כלומר ברא אותה מאין ליש, כדי ללמד שרק ה' קדמון לחלוטין ואין ישות הקיימת מאז ומעולם לצידו. חכמה זו, המהווה את תבנית חוקיות היקום, את העולם הרוחני הראשון או את מידת הרחמים, הייתה כוונתו הראשונה של ה' בבריאה. משום כך היא נחשבת רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, שכן היא קדמה לשלב ההשפעה הרוחנית והמידות העליונות של הבורא. ממילא היא קדמה גם לעשיית המציאות החומרית, ולכן היא קיימת קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז, מזמן רב ולפני כל פעולה גשמית.
משלי, פרק ח׳, פסוק כ״ב
יְֽהֹוָ֗ה קָ֭נָנִי רֵאשִׁ֣ית דַּרְכּ֑וֹ קֶ֖דֶם מִפְעָלָ֣יו מֵאָֽז׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.