החכמה קוראת לבני האדם לתקן את מידותיהם ואת שכלם, ומציעה מסלולי התפתחות שונים המותאמים למצבם הרוחני והשכלי של השומעים.
החלק הראשון של הקריאה מופנה אל הפתאים, שהם אנשים חסרי לימוד וניסיון [ביאור שטיינזלץ], אשר ליבם מתפתה בקלות לכל דבר ולכן הם סוטים מדרך החכמה [מלבי"ם]. מבחינה דקדוקית, במילה פתאים האות אל"ף נחה והאות יו"ד מונעת [מנחת שי]. החכמה קוראת לאנשים אלו לרכוש ערמה, כלומר פיקחות, התחכמות ותחבולות שיעזרו להם להסיר מעליהם את הפתיות [אבן עזרא, מצודת דוד]. ערמה זו יכולה להתבטא ביכולת המעשית להרגיש כאשר מישהו מנסה לרמות אותם [אמרי דעת], או ברכישת פיקחות חיובית שתפשיט מהם את הפתיות [אלשיך]. מנקודת מבט פילוסופית, הערמה מכוונת ללימוד חכמת ההיגיון והמתמטיקה, המחדדת את השכל ומשמשת סולם לעלייה לקראת השגת חכמות הטבע והאלוהות [רלב"ג, עמנואל הרומי].
החלק השני של הקריאה מופנה אל הכסילים, המוגדרים כחסרי דעת [ביאור שטיינזלץ] או כאלו שדוחים במכוון את החכמה ואת התורה [אלשיך]. ישנה הבחנה מהותית בין הפתי לכסיל; בעוד הפתי חסר דעת, הכסיל עשוי להיות בעל דעה גדולה ושכל חריף. הבעיה של הכסיל נובעת מכך שתאוותיו ומידותיו הרעות שולטות בו, ולכן הוא מתנגד לחוקי החכמה שעומדים בדרכו [מלבי"ם].
משום כך, הקריאה אליהם היא הבינו לב. קריאה זו מתפרשת בקרב רוב הפרשנים כהוראה לרכוש שכל ולהעמיק בעניינים עיוניים. אולם, עבור הכסיל הנשלט על ידי יצריו, משמעות ההוראה היא ללמוד למשול ברוחו, כך שליבו יתגבר על תאוותיו ויפנה מקום לחכמה [מלבי"ם]. בנוסף, זוהי קריאה לכסילים להכיר באיכותו ובטובו האמיתי של הלב, טעם שנמנע מהם לחלוטין כל עוד הם מסכלים את החכמה [אלשיך].
מתוך קריאה כפולה זו עולה מסר חינוכי עמוק: גם אנשים פתאים שאין להם נטייה טבעית לחכמה, אם רק יחפצו בה, ירגילו את עצמם בלימוד ויתאמצו, יש ביכולתם להשיג תבונה ולהגיע עד למדרגות של האנשים השלמים ביותר [אמרי דעת].