משלי, פרק ח׳, פסוק י״ד

Proverbs 8:14Sefaria

לִֽי־עֵ֭צָה וְתוּשִׁיָּ֑ה אֲנִ֥י בִ֝ינָ֗ה לִ֣י גְבוּרָֽה׃

החכמה האלוהית מציגה את עצמה כמקור השלמות, ומכריזה על המתנות שהיא מעניקה לאלו הדבקים בה. תכונות אלו אינן עומדות בפני עצמן, אלא משמשות כסולם שדרכו ניתן להעפיל ולהשיג את החכמה העליונה [עמנואל הרומי]. שלמה המלך בחר למנות בפסוק זה את ארבע המידות המובחרות והמעולות ביותר המלוות את איש החכמה, המעניקות לו עומק מחשבתי לצד כוח מעשי [אמרי דעת].

תחילת הפסוק עוסקת בשלבי התכנון וההעמקה. המילה עֵצָה מתייחסת ליכולת להכריע ולבחור בדרך הנכונה מתוך אפשרויות רבות [מלבי"ם], או לחכמה המעשית המכוונת לעשייה נכונה בחיי היום יום [רלב"ג]. מנגד, יש המפרשים זאת כעצה רוחנית המסייעת לאדם להינצל מפיתויי היצר הרע [מצודת דוד].

המילה וְתוּשִׁיָּה זוכה לשני כיווני פרשנות עיקריים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה נגזרת מהשורש של תשות כוח וחולשה. חולשה זו מתפרשת כמאמץ והעמל המתישים את כוחו של הלומד והמעיין בתורה [אלשיך, מצודת ציון, חומת אנך], או לחלופין, כהתשת כוחו של היצר הרע בעקבות העצה הטובה [מצודת דוד]. מנגד, גישה אחרת רואה בתושיה ביטוי לעשייה מופלאה הנובעת מן החכמה [מלבי"ם], להשגה שכלית עמוקה של מהות הדברים [רלב"ג], ואף כינוי לתורה ולאמונה עצמן [אמרי דעת].

חציו השני של הפסוק מתאר את הכוח וההבנה. המילים אֲנִי בִינָה מעוררות שאלה: מדוע החכמה אומרת "אני בינה" ולא "לי בינה" כפי שאמרה על שאר התכונות? התשובה היא שהבינה נמצאת באותה מדרגה של החכמה והיא תולדה ישירה שלה, כך שאין חכמה ללא בינה, והן למעשה מהות אחת [אבן עזרא, אמרי דעת]. בינה זו מאפשרת את הבנת הסדר הטבעי של העולם [רלב"ג] והגעה לאמיתה של תורה בעזרת ה' [אלשיך].

המילה גְבוּרָה חותמת את הפסוק ומלמדת כי החכמה מעניקה לחכם עוצמה ויכולת [אבן עזרא, שטיינזלץ, אמרי דעת]. גבורה זו באה לידי ביטוי ביכולת לפעול ולבצע את העצות המעשיות [מלבי"ם], בהבנת תהליכים שמעבר לטבע ובהנהגה נכונה של החברה והמשפט [רלב"ג], וכן בניצחון המוחלט על היצר הרע [מצודת דוד].

חיבור חלקי הפסוק חושף הקבלה והשלמה: כדי לתת עֵצָה נדרשת בִינָה הבוחנת את כל הצדדים, וכדי להוציא לפועל את התוּשִׁיָּה נדרשת גְבוּרָה [אבן עזרא, מלבי"ם]. יתרה מכך, הפסוק משרטט את מסלול התפתחותו של הלומד: בתחילת דרכו, כתלמיד המקבל הדרכה מרבו, הוא נזקק לענווה המתישה את כוחו, בסוד עֵצָה ותוּשִׁיָּה. אך כאשר הוא צומח, מבין דבר מתוך דבר ומחדש בתורה, הוא זוכה לשמחה ולעוצמה רוחנית הממלאות אותו בבִינָה וגְבוּרָה [אלשיך, חומת אנך].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.