משלי, פרק ח׳, פסוק י״ח

החכמה האלוהית מצהירה על הגמול המוענק לאלו הדבקים בה, ומבחינה בין הישגים חומריים רגילים לבין קניינים רוחניים וגשמיים בעלי ערך נצחי.

הפרשנים מסכימים כי ישנה משמעות כפולה להבטחות החכמה, אך נחלקים לגבי ביאור המילים המדויק. המילה עתק מתפרשת בקרב רוב הפרשנים כלשון חוזק, עובי, עצמה וריבוי [אבן עזרא, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. המילה וצדקה מתפרשת כהצלחה [אבן עזרא], כמעשים טובים שבין אדם למקום [מלבי"ם], או כיושר מידות ופעולות [רלב"ג, עמנואל הרומי].

הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שיש כאן הנגדה בין עושר וכבוד רגילים לבין אלו המושגים על ידי החכמה. בעוד שעושר רגיל עשוי לחלוף ולא להישאר בידי בעליו, העושר של החכמה הוא הון עתק ישן, חזק ומתקיים, אשר מלווה את האדם גם לחיי הנצח. כמו כן, בעוד שכבוד רגיל מושג פעמים רבות שלא בצדק, הכבוד של החכמה נובע מתוך וצדקה ומעשים ראויים [מלבי"ם].

גישה נוספת מסבירה את הקשר ההדוק בין ההון לבין הצדקה. בניגוד לאנשים הצוברים עושר רגיל וחיים כקמצנים או מאבדים את ממונם באסונות, החכם מנהל את עושרו אחרת. הוא נהנה מחלקו בנפש שמחה, ואת השאר הוא מחלק לעניים. דווקא נתינה זו היא שהופכת את ממונו אל הון עתק חזק וקיים, שכן ברגע שהכסף ניתן לצדקה, שום כוח לא יכול לגזול אותו ממנו [אמרי דעת]. החכמה למעשה מתקנת את מידותיו של האדם, וכך מכוונת אותו להשיג את העושר והכבוד בדרך ישרה ושלמה [רלב"ג].

חלק מן הפרשנים לוקחים את הכתוב לכיוון של שכר בעולם הזה מול העולם הבא. לפי גישה זו, עֹשֶׁר מתייחס פעמים רבות לקנייני העולם הזה, ואילו וְכָבוֹד מסמל את הכבוד הרוחני הממתין לאדם בעולם הנשמות [עמנואל הרומי]. החכמה מבטיחה לאדם שפע רב וחזק בעולם הזה, הניתן לו מאת ה' בזכות מעשיו, והבטחה נוספת וחשובה היא שההנאה מן העושר בעולם הזה לא תקזז או תפגע בשכר התורה השמור לו לעולם הבא [אלשיך, מצודת דוד].