החכמה והתורה מקיימות קשר הדדי עם לומדיהן ומכריזות אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב, כלומר אֶאֱהַב את מי שיחזר אחריי, אהבה שמעוררת על האדם גם את אהבת ה' והבריות. תהליך השגת החכמה מתחיל באלו שהם וּמְשַׁחֲרַי, המחפשים אותה בשקידה, ללא עצלות ומוקדם כעלות השחר. לאלו מובטחת ההצלחה והם אכן יִמְצָאֻנְנִי, כאשר כפילות האות נו"ן מרמזת על שני שלבים: הבנה ראשונית בלימוד, ולאחר יגיעה רבה גם גילוי סודותיה הנסתרים של התורה. כך מתקדם האדם ממחפש שקדן שמוצא את החכמה, למצב שבו הוא דבק בה והיא אוהבת אותו בחזרה.
משלי, פרק ח׳, פסוק י״ז
אֲ֭נִי (אהביה) [אֹהֲבַ֣י] אֵהָ֑ב וּ֝מְשַׁחֲרַ֗י יִמְצָאֻֽנְנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.