מעשהו הקנאי של פנחס היה חריג מבחינה הלכתית, שכן הוא פעל ללא רשות בית הדין ואף הורה הלכה בפני רבו. למרות זאת, המעשה וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה, כלומר נזקף לזכותו, וה' צירף את כוונתו הטובה למעשה עצמו כשעצר את המגפה מיד כשהתייצב פנחס לדון את החוטאים. זכות זו התבטאה בברית הכהונה שהוענקה לו, תוך הבטחה שעיקר שושלת הכהונה הגדולה תצא ממנו ותישמר לנצח, לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם. גישה נוספת רואה בנצחיות זו הבטחה אישית לפנחס שהצילה אותו ממוות, לפיה הוא חי במשך דורות רבים, לְדֹר וָדֹר, ולבסוף עלה השמימה בסערה כדי לחיות לנצח, עַד עוֹלָם.
תהלים, פרק ק״ו, פסוק ל״א
וַתֵּחָ֣שֶׁב ל֭וֹ לִצְדָקָ֑ה לְדֹ֥ר וָ֝דֹ֗ר עַד־עוֹלָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.