תהלים, פרק ק״ו, פסוק מ״א

כעונש על עזיבת דרך הישר, מסר ה' את עם ישראל לשפל מדיני ולשעבוד. וַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם מתייחס לפלישות החוזרות של עמים זרים בתקופת השופטים, או לחלופין לתקופת החורבן והגלות, שבה הייסורים בארצות נוכריות נועדו לכפר על חטאי העם. המצב שבו וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶם מבטא את השלב הראשון של ההידרדרות הלאומית. בתחילה הסתכם העונש בשליטה מדינית בלבד מצד עמים עוינים, אך שלב זה היווה פתח לתהליך שעתיד להחמיר ללחץ פיזי אכזרי ולהכנעה מוחלטת תחת שלטון זר.