תהלים, פרק ק״ו, פסוק מ״ו

ה' גזר על העם גלות ופיזר אותם בארצות זרות, אך וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים בכך שעורר עליהם חמלה. התערבות נסתרת זו גרמה לכך שלִפְנֵי כׇּל שׁוֹבֵיהֶם, אותם אנשים שלקחו אותם בשבי, זכו הגולים ליחס מרוכך והאויבים נמנעו מלהכביד עליהם את עול השעבוד, מה שאפשר את הישרדותם. מנגד, יש המפרשים כי המילה לְרַחֲמִים מתארת את עצם היציאה לגלות כחסד אלוהי שנועד לכפר על עוונות העם. עזיבת הארץ אפשרה לרצות את שנות השמיטה שלא קוימו, ובכך מנעה את השמדת העם כליל והבטיחה שה' יזכור את בריתו.